אמיר קרביץ - משרד עורכי דין
מאמרים

גונבים לנו את הכדורגל, תפעילו את האזעקה!

פרויקט אפשר גם אחרת: להתאחדות יש כלי למנוע מעבריינים לקחת לנו את הכדורגל – התקנונים שלה, אבל מישהו צריך להקשיח אותם. ואם כבר נכנס לתחום איזה איש נקי אחד, אסור לאוהדים להבריח אותו, גם אם להפגין זה בחינם
מאת: עו"ד אמיר קרביץ

כולנו מכירים את התחושה הזו. אנחנו מחזיקים רכב יקר, התקנו לו את מערכת האזעקה המשוכללת ביותר בעולם, אבל עם הזמן, בגלל השאננות או שחיקה, פשוט הפסקנו להפעיל את האזעקה. בוקר אחד קמנו לנו בווילה היפה בסביון וגילינו שמישהו גנב לנו את האוטו. איך האזעקה לא צלצלה? פשוט שכחו להפעיל אותה.

ההתאחדות לכדורגל משולה לאותם אנשים שקמו בבוקר וגילו שמישהו לקח להם את האוטו לפירוק במשחטה אי שם בשטחים. יש לה את כל הכלים בתקנון שנוסח בצורה מקצועית ומדויקת, למנוע כניסת גורמים עבריינים להיות בעלים של קבוצה, אך לא תמיד היא מפעילה אותם. פתאום, לאחר חקירת משטרה וחשדות שונים, מכירים בעובדה שצריך להדק את המנגנון.

תקנוני ההתאחדות לכדורגל קובעים שמי שהורשע בעבירה פלילית שיש עמה קלון לא יכול לשאת בתפקיד רשמי בניהול קבוצה. התקנונים (תקנון היסוד ותקנון העברת זכויות) אמורים להספיק כדי למנוע מעבריינים לנהל לנו את הכדורגל, אבל מישהו צריך להשתמש באזעקה הזו.

אפילו אם יש בעל תפקיד בקבוצה שהורשע בעבירה פלילית שאין עמה קלון, יכול ביה"ד העליון לקבוע כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון ולשלוח את האדם לחפש עצמו בענף אחר, אבל כאשר מגיע לפתחו של ביה"ד מקרה כזה, הוא מעלה טענה שהוא לא בטוח שיש לו סמכות לכך.

לשרה לימור לבנת נמאס והיא החליטה לנסח את קוד אתי בנוגע לניהול קבוצות ספורט. הקוד נועד בעיקר כדי למנוע ניגודי עניינים, ופחות בנושא גורמים פליליים. בהיבט הזה, יוזמת השרה לבנת את חוק טוהר המידות. כל הפעולות האלו מבורכות, אבל לדעתי התקנונים של ההתאחדות הם די והותר. צריך רק להפעיל אותם בנחישות. בכל הכח.

מצד שני, כאשר כבר מגיע מישהו צח ונקי לנהל קבוצת כדורגל, קשה למצוא קבוצות אוהדים שלא יירדו לחייו. אוהדי הפועל פ"ת הפגינו מול בית הכנסת של מאיר שמיר ואוהדי בית"ר שכחו לגאידמק את ערימות המזומנים ששפך והגיעו למחות בביתו. החיים של לוני הרציקוביץ' לא היו חיים ואפילו סמי סגול זכה לפעולות מחאה משלו. במצב כזה, גם מי שאינו עבריין לא יסכים להיכנס לקבוצת כדורגל.


שילה: לא מכיר עוד גופים עם תקנון כמו שלנו

מיד לאחר פיצוץ פרשת "הכדור המרכזי", עלתה שוב הסוגיה, מי מצליח להיכנס לכדורגל שלנו? המנכ"ל אורי שילה הודה במסיבת עיתונאים כי התקנונים של ההתאחדות צריכים להספיק כדי למנוע כניסה מביכה כזו. "אני לא מכיר הרבה גופים שיש להם תקנון כמו שלנו, יש לנו חוק ותקנון ואנו פועלים על פיו", אמר שילה אך הוסיף, "גם בתקנונים האלה יש חורים, ובחורים האלה כמו בכל מסננת דברים עוברים בפנים. אני מודיע לכם עכשיו שההתאחדות תפעל להחמרת הקריטריונים לאנשים שרוצים לרכוש קבוצות כדורגל. זאת על מנת לסנן כמה שיותר גורמים לא ראויים שיחדרו לכדורגל הישראלי".

"אנו מכירים בעובדה שצריך להחמיר מעבר לקריטריונים הקיימים היום, וכבר בימים הקרובים נגבש את הדרך, המסגרת והאופן שבהם נפעל כמה שיותר מהר על מנת לנסות ולצמצם עד כמה שאפשר את חדירת אותם גורמים לא ראויים", הוסיף שילה.

אני מסכים עם שילה. באמת אין עוד גופים עם תקנון נוקשה כמו של ההתאחדות בנוגע לניקוי האורוות מסוסים עבריינים, אבל אני גם מסכים איתו שיש חורים – והחור נובע (לפחות לדעתי) מאי הפעלה.


מקרה דני לוי כמשל

למעשה, להתאחדות יש כלי אמיתי להוציא משורותיה או מניהול של קבוצה אדם, שהורשע בעבירה פלילית – קביעת ביה"ד העליון, אך לבית הדין עצמו, לא תמיד נוח לעשות את זה.

ביה"ד העליון, כאשר הגיעה הסוגיה לפתחו, החליט שאין לו סמכות לקבוע אם האדם ביצע עבירה שיש עמה קלון ולכן יש להרחיקו מעולם הכדורגל. ומקרה שהיה כך היה:

הימים הם ימי חודש מארס 2010. ההתאחדות לכדורגל מחליטה שיתכן ודני לוי, מראשי הפועל פ"ת, לא ראוי לעמוד בראש קבוצת כדורגל, על רקע הרשעה שלו בתיק פלילי מיום 30.7.2003. כאמור, כדי לקבוע שדני לוי מורחק מניהול הפועל פ"ת, יש צורך לקבוע כי העבירה בה הורשע יש עמה קלון. ביהמ"ש לא עשה זאת, בעיקר משום שבתי המשפט עצמם חוששים לתייג את העבירה, האם היא נושאת קלון או לא, ובכך בפסיביות של בתי המשפט, "זוכה" מי שמורשע בתעודת כשרות – אין לו קלון, הוא יכול לנהל קבוצה כדורגל.

ההתאחדות החליטה לגלגל את הנושא לביה"ד העליון, כדי שהוא יקבע אם העבירה יש עמה קלון או לא. הסוגיה היתה כה מורכבת, שהוחלט לקיים אותה בהרכב של 5 דיינים של ביה"ד העליון ולא 3. אותם חמשת הדיינים, דחו את בקשת ההתאחדות ואמרו שפשוט אין להם סמכות לקבוע אם מדובר בעבירה שיש עמה קלון או לא ולכן זכותו של דני לוי להמשיך בתפקידו בהפועל פ"ת.

"לצערנו, אין באפשרותנו לקבל את הבקשה", נאמר בהחלטת ביה"ד, "אנו כותבים את המילה לצערנו הואיל ובעקרון אנחנו מסכימים עם ההתאחדות כי אין זה ראוי שמי שעבר את העבירות בהן הורשע המשיב 2 (דני לוי) ימשיך בתפקידו כיו"ר הפועל פ"ת, בטרם חלפו 7 שנים מיום שהורשע. הסיבות הן שיש לנו לפחות ספק רב בשאלת סמכותנו לקבוע אות קלון. במובן הרחב והמקובל של המילה 'קלון'. ובמקום השני מהעובדה שהתקנה המסמיכה את ביה"ד העליון לקבוע קלון תוקנה רק ב-2008".

סוף מעשה, דני לוי נותר בקודקוד של הפועל פ"ת. ראוי או לא, זו אינה השאלה, השאלה היא מדוע לא יכול ביה"ד להחליט בנושא, ולקבוע מי יהיה חבר בשורותיו ומי לא. מדוע לא יכול ביה"ד להשתמש בסמכותו כדי לנקות את הענף? התשובה היא שהוא יכול, השאלה היא האם הוא רוצה.


אז יש סמכות או אין? מקרה אזגי

הנתון המדהים הוא שרק שבועות מספר לפני ההחלטה בנושא דני לוי, מצא ביה"ד העליון של ההתאחדות את אותה סמכות אבודה. אותה סמכות שטען ביה"ד שאין לו כדי להרחיק את דני לוי מהפועל פ"ת, הצליחו למצוא כדי להכשיר את הבעלות של פרוספר אזגי על הפועל אשקלון.

גם במקרה של אזגי, ביקשה ההתאחדות מביה"ד העליון לקבוע אם בעבירות שביצע בחייו "האזרחיים", יש קלון ואם כן – אזי הוא לא יכול להיות הבעלים של אשקלון. ביה"ד קבע ב-15.2.2011 כי "העבירות המיוחסות למשיב אינן קשורות בכלל לפעילותו הספורטיבית. החלטנו כי אין מדובר בעבירות שאין עמן קלון".

מבולבלים? לא רק אתם. מצד אחד ביה"ד טוען שיש בעיה עם סמכות – הוא אינו יכול לקבוע אם עבירה שבצדה הרשעה בית משפט פלילי, יש עמה קלון ומצד שני קובע שיש סמכות. אז יש או אין? בדיוק חוסר האחידות הזו, היא מקור הבעיה. הרי מישהו נתן סמכות לביה"ד העליון של ההתאחדות לקבוע אם עבירה שביצע פלוני אלמוני, פוסלת או מלשמש בתפקיד בעולם הכדורגל שלנו או לא, מדוע לא להשתמש בה יותר?


לא נוח להם

עניין כעובדה הוא שלביה"ד העליון יש סמכות לקבוע אם יש עם העבירה קלון או לא, זה פשוט לא נוח לביה"ד העליון. סעיף 1 (א) (8) לתקנון ביה"ד העליון קובע כי ביה"ד מוסמך לקבוע אם עבירה שעבר אדם, יש עמה קלון או לא. ההתאחדות, אגב, לא הסתפקה בכך, אלא קבעה שביה"ד העליון יכול לקבוע אפילו שעבירה שביצע אדם בחו"ל יש עמה קלון. נגיד שמישהו הורשע בתקיפת עובר אורח בקולומביה, עדיין יכול ביה"ד של ההתאחדות לכדורגל לקבוע שיש עם העבירה קלון ולשלוח אותו לדרכו.

אלא שלביה"ד לא נוח כאמור, משום שקביעה שעבירה יש עמה קלון, היא בעלת השלכות מעבר לכדורגל הישראלי. דייני ביה"ד העליון חוששים שאם יקבעו שיש קלון לעבירה, הם יפגעו באדם בתחומים אחרים בחייו. יתכן שהחלטה של ביה"ד העליון על כך שמדובר בעבירה שיש עמה קלון, תמנע ממישהו שעסק בכדורגל, לקבל תפקיד בכיר בעיריה? או לשמש דיין בביה"ד אחר? זו השלכה חמורה.


יש כלי – האם יש אכיפה?

מצד שני, ההתאחדות לכדורגל חייבת לקבל על עצמה את התפקיד של קביעת מי ראוי לתפקיד בכיר בכדורגל ומי לא. היא הרי תיקנה את התקנונים כך שתהיה לה הסמכות לכך, מדוע לא להגביר את השימוש בסעיפים הרלוונטיים?

תקנון היסוד של ההתאחדות לכדורגל קובע בצורה חד משמעית שיש אחריות לקבוצה, לדאוג שבין חבריה לא ייכללו אנשים שהורשעו בעבירות שיש עמו קלון. התקנון קובע כי קבוצה שגילתה שיש בקרה אנשים שכאלו, תפקידה להרחיק אותם. אם לא, על ההתאחדות להעניש אותה על כך.

כלי נוסף שיש להתאחדות לכדורגל הוא פשוט כלי האישור לקבלת קבוצות חדשות. כל קבוצה שרוצה להירשם בהתאחדות לכדורגל צריכה לעבור את אישור המזכירות. מי אמר שאסור למזכירות שלא לקבל קבוצה אם יש בשורותיה עבריינים מורשעים?

אגב, המצטרפים החדשים להתאחדות צריכים להצהיר שאין להם בגיליון הרשעה בעבירה שיש כמה קלון, ב-7 השנים האחרונות.

ואיך מונעים מגורמים עבריינים להיכנס לקבוצת קיימות – גם פה יש כלי. כאשר מעבירים זכויות ניהול מאחד לשני, ההתאחדות, באמצעות ועדה, צריכה לאשר את ההעברה לגורם הנכנס. הוועדה לא תאשר הכנסת גורם אשר הורשע בעבירה שיש עמה קלון, אם טרם חלפו 7 שנים מהרשעתו או מתקופת המאסר בפועל שריצה.

אז בקיצור, כלי יש, צריך רק להחליט על מדיניות קשוחה הרבה יותר.


די כבר עם הקלון הזה

הבעיה היא כל היריעה הזו שנפרשה בנושא גורמים עבריינים בכדורגל, לעיתים היא סינית עבור אוהד הכדורגל. למען האמת, לאוהד לא אכפת אם העבירה יש עמה קלון או לא. עבור אוהד כדורגל או חובב הספורט הנקי, עבריין לא צריך לעמוד בראש קבוצה או לשאת בתפקיד, למי אכפת קלון או לא?

יתכן שכאן הגיע הזמן באמת ל"הקשחת הקריטריון", כפי שקרא לזה שילה. אולי הגיע הזמן להפסיק להתחבא מאחורי המושג קלון. אולי באמת ההתאחדות לכדורגל צריכה לקבוע בתקנון שלה שהוועדה שתקבע מי ייכנס לניהול הכדורגל שלנו, ראוי או לא. שהוועדה תקבע אם העבירה חמורה מספיק כדי לפסול אדם מלשמש בתפקיד או לא, בין אם ביהמ"ש קבע קלון או לא.

לעיתים זה נראה שהאחיזה הזו במושג קלון משמשת את כל הצדדים: העבריינים נשארים בראשי המועדונים כי הרי העבירה שביצעו אין עמה קלון, וההתאחדות פטורה מלפסול אותם. הקשחת הקריטריונים צריכה להוביל למצב שכל עבריין מורשע (חוץ מעבירות תנועה שלצערי הן מנת חלקם של כולנו, או עבירות מנהליות שיוחרגו), צריך להיות בחוץ. כלומר, מחוץ לכדורגל שלנו.


לא להבריח את הטובים

וכמו שאמרנו, גם לאחר שנמצא אותו "מטורף" שמוכן להיכנס לכדורגל שלנו, והוא צח ונקי, מעולם לא עבר שום עבירה והוא אזרח ישר כפלס מים, עדיין לאוהדים יש תפקיד – לפרגן לו ולא להבריח אותו. לתחזק אותו ולא להפחיד אותו.

כמעט בכל קבוצה יש גוש אוהדים שיכול לחסל לבעלים את החשק להשקיע. ההפגנה של חלק מאוהדי הפועל פ"ת מול בית הכנסת של מאיר שמיר, היא דוגמא לכך. דוגמא נוספת היא ההפגנות מול ביתו של בעלי מכבי ת"א לשעבר, לוני הרציקוביץ'. רוצים עוד? ארקדי גאידמק שפך מאות מיליונים על בית"ר אך כאשר הוא רצה "להוריד הילוך", האוהדים שכחו לו חסד נעורים והתייצבו מול ביתו הפרטי כדי למחות.

חלק מאוהדי הפועל ת"א הפגינו פעם מול ביתו של הנדיב הידוע סמי סגול, או בקיצור אין בעלים שלא זכה לתענוג הזה של קללות ומחאות מצד אוהדים, לא משנה כמה כסף השקיע.

מיותר לציין כי אלו אוהדים שמעולם לא הכניסו ידם לכיס והוציאו מיליונים לקבוצת כדורגל, מיליונים אותם הם לא יראו יותר לעולם. אבל הם מרשים לעצמם להפגין, כי להפגין זה בחינם. אז אולי הגיע הזמן של האוהדים להרגיע, לתת לבעלים קצת מרווח נשימה ואת הזכות להחליט כמה להשקיע. ומי שלא מוצא חן בעיניו? מוזמן לקבל "תעודת יושר" ולקנות את הקבוצה לעצמו.



אין לראות באמור לעיל משום יעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
כל המסתמך על הכתוב עושה זאת באחריותו הבלעדית


website by gilig.co.il